המעבר מהבית החמים והמוכר לדיור מוגן כרוך בלא מעט מחשבות, תהיות והתלבטויות – ובצדק. מצד אחד, זהו הגיל בו מתחילים לקטוף את פרי עמלנו וליהנות מהשכר שעמלנו עליו שנים ארוכות, זה הזמן להתפנות לדברים שאנחנו באמת אוהבים לעשות ומעולם לא היה לנו פנאי וזה הזמן ליהנות מהמשפחה. מצד שני, החופש הזה, פעמים רבות, עשוי לגרום לבדידות הנובעת מכך ששגרת העבודה כבר לא קיימת, המשפחה מתרחקת לענייניה וכמובן – לעיתים מתלוות ל"חבילה" הזו גם בעיות בריאות שונות המגבילות את התפקוד התקין. בנקודה הזו, בדרך כלל, יתחילו ההתלבטויות אודות מעבר לדיור מוגן – האם זהו הזמן הנכון? וכיצד נדע? לא משנה אם אתם מתלבטים לגבי דיור מוגן במרכז, בצפון, בדרום או דיור מוגן בירושלים – אנחנו כאן כדי לעשות לכם סדר.
יתרונות רבים לדיור מוגן
בשלב הזה, בו מבוגרים רבים נמצאים רגע אחרי הפנסיה והחופש "מכה בהם", אז נכנסת האפשרות של מעבר לדיור מוגן. זהו מקום בו בני הגיל השלישי יכולים לפתוח דף חדש, נעים ובטוח בחברת בני גילם, מקום המספק אווירה נעימה, קשרים חברתיים חדשים וגם לא מעט עניין, פיתוח תחביבים חדשים וישנים והתרגשות רבה – זאת לצד שמירה על עצמאות אישית. על אף היתרונות הרבים הללו, מעטים מאוד בני גיל הזהב היוזמים מעבר לדיור מוגן בעצמם. בדרך כלל האפשרות הזו תיפתח רק לאחר שבני המשפחה או הסביבה הקרובה יעלו את הנושא.
כיצד עליכם להחליט?
אם נצא מתוך נקודת הנחה שהיוזמה היא שלכם, הילדים להורה מתבגר, ואתם מתלבטים האם הגיע הזמן להעלות את הנושא בפניהם ולדון בשאלה האם זוהי העת המתאימה לעבור לדיור מוגן, דעו כי יש כמה סימנים שיכולים לסייע לכם. הנה כמה שאלות שכדאי שתשאלו את עצמכם, במטרה להבין האם מסגרת תמיכה רציפה של דיור מוגן היא הפתרון עבור אהוביכם המתבגרים:
1. האם סביבת המגורים של ההורים נראית מוזנחת? האם החצר לא מטופלת והבית זקוק לניקיון משמעותי?
2. האם אתם שמים לב לכך שההורים ממעטים לצאת מהבית? מפחיתים את תדירות היציאות שלהם ממנו ומעדיפים לבלות את זמנם בין כתליו?
3. האם ההורים מעדיפים לוותר על פעילויות פשוטות המצריכות מאמץ בסיסי?
4. האם הם סובלים מבדידות חברתית? האם הם עדיין מתחזקים קשרים עם חבריהם הקרובים? או שמא הם מנתקים קשר / לא נותר מעגל חברתי קרוב סביבם?
5. האם ההורים נראים מדוכדכים, מכונסים בעצמם או נוטים להסתגרות?
אם התשובה שלכם לרוב השאלות חיובית, כדאי להיעצר ולשקול תכנון מסלול מחדש. האם יש מסגרת חלופית שיכולה להיות מתאימה להם יותר? האם מסגרת בה יהיו בחברת בני גילם, פיתוח תחביבים חדשים ושמירה על מסגרת נעימה ומלאה בה הם לא צריכים לדאוג לניקיון, בישול וחברה – תתאים להם יותר?